0

08-8593318

שותלים מורשת, "בְּרֵיאָה ירוקה"

בתגובה לשאלתכם, יערות המורינגה? למה, מדוע אתם בשיווק המונים? זרקתם לי כפפה ואני מחזיר לכם תשובה. מסע של עשרות שנים מוביל אותי לתשובה אמיתית וכנה. לקריאה והורדה של המכתבhttps://bit.ly/2FMmFfp

שותלים מורשת, "בְּרֵיאָה ירוקה" לטובת איכות הסביבה

ההיסטוריה מעידה על עובדה שאין עליה עוררין, בכל מיזם חייבים כספים למינוף העסקים, הכספים, המימונים  הם הכוחות המניעים, ללא כספים אין הצדקה לכל למפעלים, עסקים ומיזמים.

לצפיה בסרטון של הקמפיין - https://www.youtube.com/watch?v=_qDK_BABa8o&fbclid=IwAR15cxTtO7A6SlJv14WCxAi5jVqVQ8AO-GCNopQmOjaFHhEVFZkpYV4mD5s

הכספים מגיעים מכל מיני גורמים. מירושה, מחשבון הבנק, מתקציבים של משרדי ממשלה, משיתוף עם בעל הון או מסע של יציאה של גיוס בין "גבירים" ולנסות את מזלכם באיזה יום אתם נופלים.

עברו קרוב לעשרים שנים כאשר הקימו את האתר הראשון שנקרא "קיקסטרטרkickstarter ,שהציע לחברות הזנק גיוס כספים לטובת פיתוח המיזם ומאז התפתח עולם החברות המציעות לגופים שונים ובעיקר לעמותות וליזמים להציע ולספר על המיזמים שלהם ולבקש מהציבור המחובר למיזם או לגולש האקראי שמגיע וקורא ומוצא עניין לסייע ולתרום, איש כפי יכולתו.

חוכמת שיווק ההמונים ממליצה לגייס תורמים רבים ככל האפשר וכל אחד תורם ככל שיוכל. הסכומים הנתרמים מגיעים לסכומים גבוהים לעומת המסע לגיוס כספים מול מספר מצומצם של גבירים או אנשים המתנים נתינת כספים בכניסתם כשותפים לעסקים.

אתם המכירים אותנו שנים רבות, תיכנסו לדף שלנו ותתרמו כמה שביכולתכם לתרום
ואל תשכחו לספר לכל המכרים, החברים והשכנים. https://my.israelgives.org/he/campaign/moringaforests  

את העולם הזה של הגיוס חוויתי שנים רבות במהלך חיי במושב גני טל בגוש קטיף שם הכול היה בקטן, יזמתי רכישת ספר תורה לבית הכנסת החדש שנבנה, לכל חבר במושב ניתנה הזכות לקנות פרשה אחת וניתנה תעודה ובסכום שהצטבר שילמו לסופר וקנו מעילים לכל השנה ולימים נוראים לספר התורה שעד היום מכובד להיות בין ספרי התורה בארון הקודש.

בשנת 2000 רכשתי מצלמה דיגיטלית והתחלתי לצלם את גוש קטיף לפי נושאים, מאז במהלך חמש שנים הפכנו את המצלמה הקטנה למיני "מעצמת" תקשורת בשם קטיף.נט, אתר בעברית וגם באנגלית, ששירת את תושבי גוש קטיף ואת המשפחות המתגוררות מחוץ לגוש ועוד אלפי אנשים אחרים שגלשו לשמוע ולראות מה קורה בגוש קטיף בכל רגע נתון.

בכל יום  היום לקטיף.נט אלפי גולשים. ככל שעברו הימים כך גדלה תנועת הגולשים באתר. השיא היה בימי "השרשרת הישראלית" מגוש קטיף לירושלים כאשר קטיף.נט קרס בגלל מיליון גולשים שנכנסו בבת אחת לאתר ( עפ"י נתונים של OLM שרת האינטרנט של האתר ) ורק לאחר 24 שעות עבודה אינטנסיבית מול תומך בארה"ב נפתרה הבעיה והוגדלה חבילת האתר.

כל העבודה בקטיף.נט נעשתה בהתנדבות מלאה של משפחתי וביחוד של בני אלחנן סנדר, שלא הפסיק ובנה הכול בשתי ידיו. בחודשים האחרונים קטיף.נט הוסיף מספר אתרים עבור וועד המתיישבים בהם פורסמו הודעות וידיעות אודות מה שקורה בגוש קטיף.

האתר קטיף.נט התקבל בציבור כאתר הרשמי של גוש קטיף והיו רבים שחשבו משערכת שלמה של אנשים מנהלים אתר שכזה.

באוגוסט 2005 – מנחם אב תשס"ה, התקבלה הגזרה ונאלצנו לעזוב את הבית שבו חיינו 27 שנים. שום אירוע ביטחוני או בעיה כלכלית לא הזיזה אותנו מהבית, רק החלטה רעה של ראש ממשלה והרמת ידיים על חוק נפשע אילצה אותנו לעזוב את הבתים ולצאת אל הבלתי נודע.

שני עסקים "היו על גבי" כאשר עזבנו:

אתר האינטרנט "קטיף נט" שבקלות הוא עבר איתי וכבר ביום שלמחרת שהגענו לבית ההארחה בקיבוץ "חפץ חיים" מתחנו לחדר בבית ההארחה כבל טלפון ובאמצעות מחשב נייד המשכתי לעדכן על מה שקורה בצד השני.

המפעל החקלאי הגדול "משתלות סנדר" שאותו קשה היה להעביר. מפעל של דונמים של משתלות לגידול צמחי בית ליצוא שלפתע נכרת הענף והפסקנו ביום אחד בהיר את פעילותו. משתלות סנדר הספיקו לייצא משלוחים של הדסים לאירופה עשרה ימים לפני הגירוש.

אנשים טובים שאינם מכוחותינו וכלל לא בעלי דעות ארץ ישראליות הדומות לנו, נרתמו ובאו לעזרתנו בימם האחרונים ודאגו להציל ולהוציא כמה שיותר דברים מהחממות ולהעבירם למשק הקרוב לקיבוץ חפץ חיים שבזכותם הצלחנו לאחר מספר חודשים לשוב ולהתחיל לגדל בזעיר אנפין.

שלושה חודשים ישבתי "בבית" הזמני בחדרנו בבית ההארחה. לא ישבתי בטל, התעסקתי בעדכונים ובכתיבה בקטיף.נט אך את נושא החקלאות הנחתי בצד מתוך תקווה שלא לחזור יותר לחקלאות. היית בטוח שחברים במשק הישראלי יקראו לי לדגל ויציאו לי עבודה אחרת.

זה לא קרה, ורק "סטירת לחי" העירה אותי והשיבה אותי לעבודה. זה כבר היה לאחר שנכנסנו לאתר הקראוילות ביד בנימין, ישבנו בפינת האוכל, אנחנו ההורים והילדים ולפתע שמעתי את בני הצעיר שהיה אז בן 13 שואל את אשתי, האם עכשיו אנחנו ניהיה עניים כי אבא לא עובד. הרגשתי כמו סטירה מצלצלת והתעוררתי מההשליה שמישהו יתן לי עבודה ואמרתי לבני. תשמע חמוד מחר אני מתחיל לעבוד וכך היה.

שלוש שנים לקח לנו להגיע למצב שבו הגענו למשלוח של עציצים לשוק המקומי וליצוא לאירופה. זה אומר מצב שחיים ומתפרנסים מהכספים של הפיצויים ומכספי חסכונות ומגרדים את מה שנותר בחשבון של הבנקים. המערכת שחישבה את מתן הפיצויים לא ידעה לחשב מה קורה לבעל משתלה ליצוא שצריך להשתקם ולבנות מחדש משתלה ולהעמידה על מקומה ולמצוא שווקים חדשים. הכספים שהיו הלכו ואזלו.

תוך כדי העבודה במשתלה ב"תחנה" שהיתה לנו בשדות קיבוץ חפץ חיים כשמונה שנים, הצעתי את עצמי לעזור ולסייע בבניית גני טל החדשה במועצה נחל שורק. נכנסתי יותר לעובי הקורה והקדשתי מספר שנים בהשתדלות להגיע, לגופים, למשרדים ולאנשים פרטיים לגיוס כספים למלא את החסר מהתקציב הממשלתי שעמד לרשות המושב בבניית המבנים הציבוריים והשטחים הציבורים.

זו היתה עבודה קשה, לדפוק על דלתות, לקבל הבטחות, להמתין ולחכות ולראות שבחלק מהמקרים אילו היו רק בדיחות ולא אמירות אמיתיות. ליווי של קבוצות ואנשים שבאו לראות וסיפרתי והראיתי את התוכניות ואנשים שמעו ואמרו שבאמת כואב נורא מה שעשו לכם. הזמינו אותי תבוא למשרד ושם נשב ונראה ולא יצא מזה דבר.

התוכנית הראשונית שלי היתה שכל משפחה תקבל על עצמה סכום לגייס כספים לטובת המושב לא צלח בין השאר בגלל הפצע הטרי של הגירוש והיציאה מהבתים בגוש קטיף.

יריתי לכל הכיוונים, השינוי הגדול היה לאחר מפגש מעניין עם אנשי הקרן הקיימת לישראל ובזכות הכרות משותפת של אחד מהאנשים לבין אחד מההרוגים שנהרגו על הכביש בגוש קטיף, נפתח לנו פתח שסלל את הדרך גם לתורמים נוספים שבזכותם הגענו לתרומות של כמה מיליוני שקלים שבזכותם השלמנו את בניית בית הכנסת, הרחבה הגדולה של המושב, את הגנים בציבוריים ומתקני שעשועים לילדים.

עבודתי זו נעשתה כמעט בהתנדבות מלאה לטובת הקהילה במהלך מספר שנים ותוגמלתי רק עבור ההוצאות שהיו כרוכות בכך.

בשנת 2014, קיבלנו סוף סוף את החלקה החקלאית, את הנחלה בחלק הדרומי של שדות מושב גני טל. שוב נכנסתי להרפתקאה לבנות את הכול מההתחלה. שאלו אותי אנשים מאיפה הכוחות לבנות ולעבור ושוב לבנות ולעבור ואמרתי שאני מעדיף לשלם על ברזלים ולא לשלם לפסיכייאטר. העבודה וההתמדה החזיקו אותי לא להשתגע ממש.

במהלך השנים הללו, בנינו חווה חקלאית מדוגמת ומשוכללת של חממות ובתי רשת משוכללים. אוטומציה ומחשוב להשקיה ולניהול המשתלה. שבילי בטון ודרכים סלולות נוספו לנוחיות העבודה במשתלה.

כל השנים הללו חיפשתי אמצעים נוספים לגידול במשתלה על מנת שביום מהימים נוכל להוריד קצת משימות ולחיות חיים יותר מעניינים, שקטים ורגועים. הייתי בטוח שעליתי על הגל של גידול קנאביס ולא יצא אל הפועל, חשבתי על רעיון להעלות פאנלים סולאריים על גגות החממה ולהבטיח הכנסה בטוחה בכל ימות השנה. קיבלנו כבר אישור וברגע האחרון הודיעו לנו שלא ניתן לעשות את אשר הובטח לנו.

הרעיון של גידול "יערות המורינגה במשתלות סנדר" נולד אצלי בקטנה לפני שנתיים ורק לפני שנה ממש התגבש הרעיון להיכנס לגידול מיוחד בעל ערכים נוספים ומיוחדים בשטח של משתלות סנדר. אנחנו מנצלים את כל התשתית הקיימת ועושים הסבה לגידול המורינגה.

כמו בכל מיזם, ישנם הוצאות רבות, מהניקיונות להגיע למצב שבו אפשר להתחיל לשתול את עצי המורינגה, עבודות התשתית וההשקיה, מחשוב חדשני ועדכני, שכר העבודה השנתי עם מדריכים מובילי דרך ועצה. מכונות לייבוש, טחינה, והפקת המוצרים השונים כגון שמן לתמרוקים ולתעשיה הרפואית וסבונים ולתעשיית הקוסמטיקה. כל אלו מגיעים לידי סכומים גדולים.

אנחנו ניסינו לגייס כספים מהמשרדים הנוגעים לדבר, לצערנו ההענות היום היא דלילה ולא נותנת מענה לבקשה, ניסינו והיינו בטוחים שמהערכת הסולארית תממן לנו חלק מההוצאה החודשית.

אתם המכירים אותנו שנים רבות, תיכנסו לדף שלנו ותתרמו כמה שביכולתכם לתרום ואל תשכחו לספר לכל המכרים, החברים והשכנים. https://my.israelgives.org/he/campaign/moringaforests  

התייעצתי עם אנשי מקצוע ששמעו את כל הכתוב כאן והשיבו לי בנחרצות :

"עשית כל השנים כל כך הרבה למען אחרים, שנים של התנדבות ועשיה, אנשים בגילך כבר הולכים לנוח בביתם, אתה שממשיך בכזו שאפתנות וברצון לעבוד, למה שלא תפנה אל ההמונים ותבקש סיוע ומימון לקמפיין המוצע"

אז מה יש במורינגה שכדאי לנו לדעתכמעט כל חלקי עץ המורינגה משמשים למזון, שמן, סיבים או רפואה, המוצרים השימושיים הם התרמילים והעלים. העלים המזינים נאכלים בהרבה אפשרויות, כולל מרקים, מאכלים מאודים או מטוגנים. טיגון קצרצר של עלים צעירים ופרחים משמש גם הוא למאכל. הדרישה לצריכה ביתית של תרמילים ועלים יכולה להתבצע ע"י עץ אחד או שניים שבחצר האחורית של הבתים. רוב החלקים של הצמח שימושיים כתרופותמחקר באוניברסיטת ג'והן הופקינס ובמקומות אחרים תומך בשימושים המסורתיים של מורינגה לטיפול בסרטן. מורינגה יכולה לשמש כמחסום רוח, גדר חיה, סורג או עץ לצל.

תחליף ליבוא:  אפשר למצוא פוטנציאל בגידול מקומי בישראל ולחסוך יבוא של זרעים ושמו המורינגה.

שטחי " יערות המורינגה " במשתלות סנדר, יהיו פתוחים למבקרים, תיירים, תלמידים שירצו להתחכך בתוך ה"ראה ירוקה" שקמה וצומחת סמוך לגדרה ולישובים בסביבה.

גידול זה, הינו חלק מהגידולים החקלאיים אותם נגדל בשטחים החקלאים שבמשתלות סנדר.

הערך המוסף  של ״משתלות סנדר״, מוטי וחנה סנדר, יהיה המוצרים והאנרגיה שנפיק בשטחי המשתלות נייצר תוספת למשק האנרגיה הישראלי ונדבך כלכלי נוסף להכנסתו של החקלאי תוך תרומה לכלכלה הישראלית  ויישום התפיסה האקולוגית כלכלית "מעריסה לעריסה". 

לצורך הקמת המיזם אין כל צורך בבקשה או קבלה של היתרים מיוחדים או שינוי של תכנית מתאר. הכול כלול במסגרת התב"ע הקיימת. 

v     מערכת המים - תתבסס על המערכת הקיימת עם שינויים קלים.

v     חסכון – שימוש מועט במי השקיה ובחומרי הדברה.

v     ייצור שתילי היער - יעשה תוך שימוש במתקנים הקיימים במשתלה, פעולות אלו יחסכו לנו הון רב ויאפשרו ניצול מיטבי של התשתיות הקיימות.

v     יחד עם זאת השינוי, הפינוי, ההנגשה וההקמה המחודשת מעורכת בהוצאה כספית גדולה. חלק ניכר יבוא ויגיע באמצעות מה שכתבתי לעיל "מעריסה לעריסה". הארכת חיי השירות של מוצרים הקיימים במשתלות שנים רבות. וחלק נצטרך לגייס ממקורות שונים ובפתיחה של דף לגיוס המונים.

v     אסיים בחוויה אישית, ביקרתי ביער דומה וקיבלתי אישור לקטוף תרמילים עם זרעים לקראת הזריעה הקרובה. יצאתי לקטיף לבד ללא פועל, שעתיים וחצי טיילתי וקטפתי והרגשתי אושר מהחוויה. חזרתי הביתה ואמרתי לחנה אני מרגיש שחוויתי חוויה גדולה בעצם ההסתובבות בשקט שסבב אותי והרוגע מהעצים הענפים.

אתם המכירים אותנו שנים רבות, תיכנסו לדף שלנו ותתרמו כמה שביכולתכם לתרום
ואל תשכחו לספר לכל המכרים, החברים והשכנים. https://my.israelgives.org/he/campaign/moringaforests  

שותלים מורשת, "בְּרֵיאָה ירוקה" לטובת איכות הסביבה

 

כניסה ללקוחות

שכחת סיסמה?

הרשמה למועדון הלקוחות

קבל שיחה מנציג שירות

אתר סגור

אתר סגור זמני